מרכז יעוץ לאשה מבסס את עבודתו על הגישה הפמיניסטית. גישה זו, היכולה להשתלב בכל סוג טיפול, רואה בבעיות נפשיות של האדם, ובפרט של האשה, תוצר של אישיותה הייחודית בשילוב עם ההקשר החברתי, הפוליטי והערכי של החברה שבה היא חיה; הגישה הפמיניסטית שמה דגש על יכולותיה של האשה לזהות את רצונותיה, העדפותיה וצרכיה האמיתיים ולגייס את יכולותיה ומשאביה הפנימיים להשגתם. על פי הגישה הפמיניסטית, הטיפול נתפס כשותפות בין שוות.
הגישה הפמיניסטית החלה להתפתח במהלך הגל הפמיניסטי השני בארה"ב בשנות ה- 70 של המאה ה-20 והיא רלוונטית היום כפי שהייתה בשנות השבעים של המאה העשרים, מאחר וטרם התרחש שינוי עומק במבנה החברה, ערכיה ותפיסותיה ביחס למעמד האשה, לתפקידה החברתי ולכללים החברתיים החלים עליה.
הגישה הפמיניסטית מבקשת לאתגר קריטריונים של בריאות נפשית, שהיו מבוססים על הנחות, תפיסות והשקפות טיפוליות גבריות מסורתיות ועל ערכים מגדריים סטריאוטיפיים: היעדר ידע פסיכולוגי על נשים ובעיות בשיטות ההתערבות הקיימות; חוסר שביעות רצון מתיאוריות מסורתיות על התפתחות גברים ונשים שקבעו את ההתנהגות הגברית כנורמה ואת ההתנהגות הנשית כחורגת מהנורמה; הדרת נשים ממוקדי ידע בתחום; איתגור סטריאוטיפים של "נשיות" ו"גבריות" כהתנהגויות הסתגלותיות בריאות; איתגור הנורמה של האשמת קורבנות אלימות פיזית או מינית; איתגור חלוקת התפקידים המגדרית במשפחה; ועוד.
הטיפול הפמיניסטי הוא גישה טיפולית המבקשת להעצים נשים ולאפשר להן למצוא את הקול הייחודי להן, דרך השימוש במספר עקרונות:
- אתגור הנחות יסוד מגדריות: המטפלת הפמיניסטית מסייעת למטופלת ולראות את האופן בו הפנימה סטריאוטיפים שליליים בקשר לנשים ולנשיות. העבודה הטיפולית מפחיתה הסתכלות פתולוגית בכך שהיא שמה דגש על כוחותיה של האשה, על המסוגלות והיכולות שלה, ומעודדת הבנה של הצורך במנגנוני ההגנה שננקטו עד כה. המטפלת הפמיניסטית מסייעת לאשה לגלות את הקשר בין הרגשות וההתנהגויות המונעות ממנה לממש את הפוטנציאל האנושי שלה וכישוריה במלואם בכל תחומי החיים. באופן זה, המטופלת לומדת לזהות כי האישי הוא הפוליטי, מתבוננת באומץ בעולמה הפנימי, מבינה את עצמה טוב יותר, מכירה בכוחותיה, ובכך מרחיבה את אפשרויות הבחירה בתחומי חייה השונים.
- צמצום ההיררכיה בחדר הטיפולים: אם בחברה ובגישות טיפול רבות רווחת היררכיה (גברים ביחס לנשים והמטפל/ת ביחס למטופל/ת), הרי שטיפול פמיניסטי פועל לצמצום ההיררכיה ולחיזוק התפיסה שנשים חולקות ניסיון חיים דומה ואתגרים דומים, וכי לכל אשה, בין אם היא מטפלת ובין אם היא מטופלת, יש ידע וניסיון בעלי משמעות. כך, בטיפול פמיניסטי המטפלת אינה נתפסת כמומחית היודעת- כל, אלא ניתן יחס של כבוד לפרשנות גם לידע של המטופלת על חייה- שלה; הטיפול הפמיניסטי מצדד בדה- מיסטיפיקציה ובשקיפות של תהליך הטיפול: המטפלת מסבירה למטופלת את שיטת הטיפול ואת התובנות שלה לגבי התהליכים הפסיכודינמיים שהיא עוברת, ומשתפת את המטופלת ברגשותיה ובפכים מחייה האישיים, במידה שתאמין שיש בכך לקידום התהליך הטיפולי.
- תקשורת אסרטיבית: המטפלת הפמיניסטית מעודדת את האישה ללכת אחר ליבה ולהגשים את רצונותיה, מאפשרת לגיטימציה לכעס ומקנה דרכים אפקטיביות לביטויו. המטפלת הפמיניסטית מחזיקה בעמדות חד משמעיות נגד ניצול, אלימות והתעללות מינית, גופנית ורגשית, בהתבסס על האמונה כי שמירה על עמדה ניטרלית כלפי ההתעללות למעשה מאשימה את הקורבן.
הגישה הטיפולית הפמיניסטית חדשה יחסית בארץ, ומרכז יעוץ לאשה הוא הארגון הוותיק והמוביל מבין הארגונים המטפלים המטפל בגישה זו. אנו רואות בטיפול הפמיניסטי שליחות, ומאמינות כי השינוי שמטופלות חוות בטיפול יוכל להוביל בהמשך לשינוי חברתי מחוץ למסגרת הטיפולית.