גיל אפשטיין
עו"ס נוער וצעירים בסיכון באגף לשירותים חברתיים, עיריית יהוד-מונסון
- ספרי לי על עצמך – מה את עושה עכשיו ואיך הגעת למרכז?
אני עובדת סוציאלית, עובדת מזה שנתיים באגף הרווחה ביהוד, עם נוער וצעירים בסיכון. אני עוסקת בעבודה סוציאלית ובפסיכותרפיה. אני בקשר עם כל הגורמים באגף החינוך בעיריה, עם המשטרה וכל הארגונים האחרים המטפלים בבני נוער בעיר. אני אוהבת את העבודה שלי, מאוד מרוצה ממנה, מאוד אוהבת להיות עו"ס. הגעתי למרכז בשנה האחרונה של התואר השני בעבודה סוציאלית, המשכתי לשנה נוספת של התמחות במרכז והמשכתי לטפל במטופלות שלי. הגעתי למרכז במקרה ובדקה ה – 90 ולשמחתי התקבלתי! מאוד שמחתי על זה ובעצם הייתה פחות או יותר פעם ראשונה שבאמת טיפלתי כמו בספר: בחדר הטיפולים, מפגש של 50 דקות, בליווי הדרכה מקצועית על פסיכותרפיה. כשהגעתי למרכז מהר מאוד הרגשתי חלק מהצוות. הייתי סטודנטית אבל הרגשתי מייד קולגה – היה מרגש שהזמינו אותי להתייעץ ולחשוב יחד איתן. בישיבות הצוות רצו לשמוע את דעתי ואת המחשבות שלי. ההדרכה שקיבלתי הייתה מגדלת בטירוף וקשר ההדרכה היה בגובה העיניים. קבוצת ההדרכה היא אחד הדברים הכי טובים שיש! השיח המקצועי על המטופלות ועל התהליכים הטיפוליים היה כל כך משמעותי. אני הרגשתי משמעותית בקבוצת ההדרכה – הרגשתי שמה שיש לי להגיד מעניין ומשמעותי והרגשתי לגמרי חלק מהקבוצה! זו הייתה חוויה מטורפת. לא הרגשתי שיש הבדלי היררכיה בינינו. הפמיניזם והטיפול הפמיניסטי כל הזמן נמצאים שם — גם ביחס, בתכנים, בחוויה האישית ושלכל הידע שלך יש משמעות.
- היית מחוברת לעולם החשיבה הפמיניסטית לפני הפרקטיקום במרכז?
כן, הייתי מחוברת דרך הלימודים שלי וגם הגעתי למרכז עם השקפת עולם פמיניסטית. אבל בתקופת ההכשרה במרכז למדתי המון, כי זה אחרת כשהחשיבה הפמיניסטית הופכת לעשיה טיפולית פמיניסטית, שזה לא רק בתיאוריה אלא במעשה: בטיפולים, בהדרכות, בחוויות בתוך מערכות היחסים עם חברות הצוות במרכז וגם החשיפה לרעיון ולפרקטיקה של עמותה שיתופית.
- מה היו הכלים אותם למדת, במהלך תקופת ההכשרה שלך במרכז?
צברתי המון ניסיון, המון שעות טיפול. למדתי על הצורך ללמוד כל הזמן. לראות את שימי מזרחי, מטפלת ותיקה, שלא מפסיקה ללמוד ולא מפסיקה לשאול שאולות ולא חושבת שהיא יודעת הכל – זה היה מדהים. למדתי כמה זה חשוב להיות חלק מצוות. אני מאוד מאחלת לעצמי להיות חלק מקואופרטיב או מצוות. למדתי שיש המון סוגים שונים של פמיניזמים מדורות שונים ושזה בסדר.. למדתי שאין שיטת טיפול "נכונה" אחת, שיש מקום להכל. למדתי שאני רוצה להיות מטפלת ושאני יכולה. יש בי אהבה ענקית וגעגועים כלפי חברות הצוות. אני עדיין מרגישה חלק — כל פעם שאני רואה פרסום של המרכז זה מן תחושת בית. אני גאה להגיד שהייתי שם!
- אם לא היית עושה פרקטיקום במרכז, את חושבת שהיית באותו מקום מקצועי כיום?
ממש לא. אני חושבת שלאורך תקופת הלימודים יש הרבה גורמים שמשפיעים על הדרך המקצועית ועל ההתפתחות; אבל ההכשרה במרכז יעוץ לאשה היתה גורם מאוד משמעותי בתהליך ההתפתחות שלי. מצאתי את עצמי מטפלת. קיבלתי הרבה אישורים שזה מתאים לי. קיבלתי תחושה שאני במקום הנכון. ראיתי את הדרך של אחרות במרכז וזה נתן תוקף לבחירה ולכיוון המקצועי שלי.
אני מאוד ממליצה לכל סטודנטית להגיע למרכז. חשוב שסטודנטית לקראת הכשרה במרכז תדע שהיא צריכה לרצות ללמוד, צריכה להיות מוכנה לעבוד, לעבור תהליך, לשאול שאלות ולנסות להכיר את עצמה באומץ. לא הכרתי את המרכז לפני שהגעתי, וכל כך מהר המרכז הפך להיות עוגן מאוד משמעותי בחיים שלי. אני אסירת תודה למרכז יעוץ לאשה ומאוד אוהבת אותו!
|